במילים אחרות, ישראלי ששואל בעברית מקבל תמונה אחרת של השוק מתייר ששואל את אותה שאלה באנגלית. בתמונה של הישראלי, החברות הישראליות הגדולות מוזכרות פחות.
כמה גדול הפער בין עברית לאנגלית?
שאלנו את המנועים אותן שאלות בשתי השפות, וספרנו באיזה חלק מהתשובות כל חברה מוזכרת. הטבלה מציגה בכל ענף את החברה עם הפער הגדול ביותר בין השפות. בטלוויזיה יס והוט בתיקו מלא על המקום הזה.
| ענף | חברה | שיעור אזכור באנגלית | שיעור אזכור בעברית | הפער (נקודות אחוז) |
|---|---|---|---|---|
| בנקאות | מזרחי טפחות | 76% | 43% | 33 |
| כרטיסי אשראי | ישראכרט | 71% | 39% | 32 |
| מזון מהיר | בורגר קינג | 36% | 12% | 24 |
| ספקי אינטרנט | בזק | 87% | 69% | 18 |
| תעופה | אל על | 78% | 64% | 14 |
| טלוויזיה | יס | 68% | 59% | 9 |
מקור: מדד ליים דיגיטל, גל אוקטובר 2026. שיעור התשובות שבהן החברה הוזכרה, לפי שפת השאלה.
הפער הכי חד בטבלה הוא אצל בורגר קינג: 36% מהתשובות באנגלית, ו-12% בעברית. פי 3.
בבנקאות ובכרטיסי אשראי הפער עובר 30 נקודות. מזרחי טפחות וישראכרט מוזכרות ביותר משבע מכל עשר תשובות באנגלית, ובפחות מחצי מהתשובות בעברית. גם בזק, החברה עם שיעור האזכור הגבוה בטבלה, מוזכרת ב-87% מהתשובות באנגלית וב-69% בעברית. ואצל יס, עם הפער הקטן ביותר בטבלה, האנגלית עדיין מקדימה ב-9 נקודות.
לא כל החברות מוזכרות יותר באנגלית. בזק בינלאומי, למשל, מוזכרת יותר בעברית. אבל אצל החברות הגדולות, הכיוון חוזר בכל ענף.
זה הפתיע אותנו. ציפינו שבשפה של השוק עצמו המודל יזכיר את השחקנים המקומיים יותר. ראינו את ההפך.
האם ChatGPT עונה אחרת בעברית ובאנגלית על אותו מותג?
כן, ולפעמים ההבדל מתחיל כבר בשאלה. במדד, השאלה "באיזה בנק כדאי לפתוח חשבון" נשאלה באנגלית כ-"Which bank should I open an account with in Israel". באנגלית צריך להוסיף "in Israel", אחרת השאלה בכלל לא על ישראל. בעברית השפה עצמה כבר אומרת איפה אנחנו.
וזה לא מקרה בודד. כמעט כל השאלות באנגלית במדד כוללות את המילה Israel. מהשאלות המקבילות בעברית, רק כשליש כוללות "בישראל" או "בארץ".
למה ייתכן שהתשובות בעברית מזכירות פחות?
ההסבר הראשון נמצא בניסוח. כשמסדרים את הענפים לפי גודל הפער, מופיע דפוס. בטלוויזיה, שבה רוב השאלות בעברית כן כוללות "בישראל", הפער היה הקטן ביותר: 9 נקודות. בבנקאות ובכרטיסי אשראי, שבהן כמעט אף שאלה בעברית לא כוללת אותה, הפערים היו הגדולים ביותר: 33 ו-32. שש נקודות לא מוכיחות סיבה, אבל זה רמז חזק שהמילה "ישראל" בשאלה מסבירה חלק ניכר מהפער.
ובשביל המותג, התוצאה זהה: ישראלי ששואל בעברית, בדרך הטבעית שלו, בלי להוסיף "בישראל", שומע פחות על החברות הישראליות הגדולות. וזה קהל גדול. לפי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מ-2026, כפי שדווח בכלכליסט, 88% מהציבור בישראל משתמשים ב-ChatGPT, ו-73% ב-Gemini.
הסבר נוסף אפשרי מגיע מהמחקר על מודלים בכמה שפות.
מחקר של אוניברסיטת חרונינגן ואוניברסיטת אמסטרדם, שהוצג בכנס EMNLP 2023, מצא שהידע העובדתי של מודלים רב-לשוניים משתנה מאוד משפה לשפה. מודלים גדולים יותר עונים נכון על יותר עובדות, אבל לא נעשים עקביים יותר בין השפות. עובדה שהוכנסה למודל באנגלית עברה רק לשפות שקרובות לאנגלית.
Global MMLU בדק את אחד ממבחני הידע הנפוצים למודלים: 28% מהשאלות בו דורשות ידע תלוי תרבות, ומהשאלות שדורשות ידע גיאוגרפי, 84.9% עוסקות בצפון אמריקה או באירופה. אם כך נראים המבחנים, קל להבין למה ידע מקומי מקבל פחות תשומת לב.
BertaQA, מחקר שהוצג ב-NeurIPS 2024, מצא שמודלים מובילים טובים בידע כללי וחלשים בידע תרבותי מקומי (במקרה שלהם, ידע על חבל הבאסקים בספרד). כשהמשיכו לאמן את המודל בשפה המקומית, הידע המקומי השתפר, גם כשהשאלות נשאלו באנגלית. ובעברית עצמה, מחקר של אוניברסיטת בר-אילן מ-2026 מצא שמודלים עכשוויים מצליחים פחות בעברית מאשר באנגלית במשימה של זיהוי למי מתייחס כל כינוי בטקסט.
ויש גם מחקר שממליץ לא למהר למסקנות. The Masked Advantage מצא יתרון עקבי לאנגלית בשאלות כלליות, אבל כשמנטרלים את רמת השליטה של המודל בשפה, דווקא השפה המקומית נותנת גישה טובה יותר לידע מקומי (לא ברור אם עברית נכללה במחקר). כלומר, ייתכן שהמודל "יודע" על החברה הישראלית ופשוט מזכיר אותה פחות בעברית.
ומה שחסר: לא מצאנו מחקר אקדמי שבדק מותגים בעברית. ככל שידוע לנו, המדד שלנו הוא מהראשונים שמודדים את הפער הזה על מותגי שירות ישראליים, ולכן אנחנו רואים בממצא נקודת פתיחה. נשמח שיבדקו אותו גם אחרים.
יש עוד נתונים שמראים את אותו כיוון?
כן, מכיוון אחר לגמרי. בחנות אונליין שאנחנו מלווים בשלושה שווקים, אנחנו כותבים מאמרים לבלוג שלה ועוקבים אחרי כל מאמר: האם ChatGPT מצטט אותו כמקור. מבין המאמרים שעברו שישה שבועות מהפרסום, רק 31% מהמאמרים בעברית צוטטו לפחות פעם אחת, לעומת 46% עד 50% בשתי השפות האחרות.
זו מדידה אחרת: ציטוט של מאמר ולא אזכור של מותג, ענף אחר, וכמעט רק ב-ChatGPT. גם השווקים שונים בתחרות ובשאלות, כך שאין כאן הוכחה לאותה סיבה. ובכל זאת הכיוון זהה: תוכן בעברית מגיע לתשובות פחות, גם כשאותו צוות כותב אותו באותה שיטה.
מה מותג ישראלי יכול לעשות עם זה?
קודם כול, תמדדו בעברית ובנפרד. צוות שבודק את המותג ב-ChatGPT רק באנגלית יראה את מזרחי טפחות ב-76% מהתשובות, בזמן שבעברית היא מוזכרת ב-43%. לפי הנתונים שלנו, בדיקה באנגלית מראה תמונה ורודה יותר ממה שה-AI עונה בעברית. שאלו בעברית, כמו שלקוח שואל: בלי שם המותג, ובלי להוסיף "בישראל" אם הלקוחות שלכם לא מוסיפים.
איך כותבים בעברית תוכן שיצוטט?
תשובה ישירה כבר בשני המשפטים הראשונים, כותרות שנשמעות כמו השאלה שאנשים שואלים, טבלה עם מספרים ותאריך, ושאלות נפוצות בסוף. אם יש לכם עמוד באנגלית שעובד, אל תתרגמו אותו. כתבו אותו מחדש לפי הדרך שבה ישראלים שואלים: "באיזה בנק כדאי לפתוח חשבון", בלי "בישראל".
המנועים גם לא נשענים רק על האתר שלכם. באודיט שעשינו על שאלות GEO בישראל, Gemini נתן משקל גבוה לעיתונות הכלכלית (מעריב, כלכליסט, ביזפורטל) וליוטיוב. אלה נתונים שנאספו מהממשק עצמו, כמו שגולש רואה. כתבה בעיתונות הכלכלית או סרטון הסבר בעברית הם מקורות שהמנוע יכול לצטט, לצד האתר שלכם.
ואת האנגלית לא כדאי לזנוח. שם המותגים הישראליים מוזכרים יותר, וחלק מהלקוחות שלכם שואלים באנגלית. לדעתנו כדאי לעבוד בשתי השפות, כל אחת עם שאלות משלה.
את התוצאות לפי ענף תמצאו במדד ליים דיגיטל. ואם אתם רוצים לדעת מה ה-AI אומר על המותג שלכם בעברית, זה בדיוק מה שאנחנו בודקים בשירות GEO.
איך מדדנו
מדד ליים דיגיטל בודק שישה ענפים בישראל: בנקאות, כרטיסי אשראי, חברות תעופה, ספקי אינטרנט, ספקיות תוכן טלוויזיוני ורשתות מזון מהיר. בכל ענף 60 שאלות: 50 בעברית ו-10 באנגלית עם הקשר ישראלי (בבנקאות 63 ו-12). לפחות 70% מהשאלות לא מזכירות שום חברה. כל שאלה נשאלה 3 פעמים בארבע תצורות: ChatGPT עם חיפוש ובלי, Gemini עם חיפוש ובלי. המדידה נעשתה דרך ה-API של המנועים בגל אוקטובר 2026, ולא דרך הממשק שהגולש רואה, ולכן התשובות בממשק עשויות להיות שונות. פער של פחות מ-5 נקודות בין שתי חברות הוא תיקו. ומגבלה חשובה: ההשוואה בין השפות מבוססת על 10 שאלות בכל ענף (12 בבנקאות), שנשאלו בשתי השפות, ולכן גם המספרים בעברית וגם באנגלית רגישים לשאלה בודדת. המדד מתאר מה ה-AI אומר לישראלים. הוא לא קובע איזו חברה טובה יותר.
שאלות נפוצות
אילו מותגים ישראליים הכי בולטים בתשובות של AI?
תלוי בענף. במדד ליים דיגיטל, אל על מובילה בתעופה (56%) ומקדונלד'ס במזון מהיר (48%). בטלוויזיה יס והוט בתיקו (62% ו-58%). בבנקאות לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות בתיקו (45%, 43% ו-42%), וגם בכרטיסי אשראי כאל, ישראכרט ומקס בתיקו.
יש מדד שמדרג מותגים ישראליים לפי נוכחות ב-AI?
כן. מדד ליים דיגיטל מודד מותגי שירות בשישה ענפים, בעברית ובאנגלית, ב-ChatGPT וב-Gemini. קיים גם מדד של אתר חדשות עסקי ישראלי שמודד מותגי צריכה.
המצב ב-ChatGPT זהה למצב ב-Gemini?
לא תמיד. ישראכרט, למשל, מוזכרת ב-59% מהתשובות של Gemini וב-37% מהתשובות של ChatGPT. לכן אנחנו מודדים כל מנוע בנפרד, ובכל שפה בנפרד.
אם ה-AI מזכיר אותנו באנגלית, למה הוא לא מזכיר אותנו בעברית?
לפי הנתונים שלנו, חלק ניכר מהפער קשור לניסוח: באנגלית השאלה כמעט תמיד כוללת "Israel", ובעברית לרוב לא. מחקרים מראים גם שהידע של מודלים לא עובר במלואו משפה לשפה, ושבמשימות שפה מסוימות מודלים מצליחים פחות בעברית. מה שכן בידיים שלכם: תוכן עברי שעונה ישירות על השאלות שהלקוחות שואלים, ומקורות עבריים חזקים מחוץ לאתר.
